זכויות ומזונות הידועה בציבור

כאשר מדובר בדת היהודית דין תורה קובע את מהות החיובים בין הגבר לאשה. דין תורה אינו מתייחס כלל לחיובים של ידועים בציבור האחד כלפי משנהו. על פי דין תורה קשר הנישואין בלבד יוצר חובת תשלום מזונות של הגבר כלפי אשתו. הדין העברי אינו מסייע לידועה בציבור. ההתחייבויות של ידועים בציבור זה כלפי זו הינן יציר הפסיקה האזרחית. ידועים בציבור הינם גבר ואשה החיים יחד תחת קורת גג, מנהלים משק בית משותף ויש ביניהם חיי אישות, אולם אינם נשואים זה לזו. כאשר ידועה בציבור תובעת את מזונותיה מן הגבר עמו היא חיה יש להבחין מבחינת הפסיקה בין שני מצבים: מזונות לתקופה בה חיים הצדדים יחד ומזונות לאחר הפירוד. לגבי מזונות לתקופה בה חיים הצדדים יחד קבעה הפסיקה כי ניתן להחיל על הידוע בציבור חובת מזונות כלפי האשה על פי הסכם מכללא הנלמד מעצם החיים המשותפים יחד. בית המשפט העליון קבע כי סביר שאשה לא תסכים לחיות עם גבר יחד ולמלא את תפקידיה וחובותיה של אשה בלי שתהנה מהזכויות המוקנות לאשה, וביניהן הזכות לכלכלתה ולפרנסתה. לעומת זאת לא ניתן לחייב גבר לפרנס את מי שהיתה ידועתו בציבור לאחר הפירוד ביניהם וכשאין הם יחד יותר יחדיו. רק מכוח הסכם מפורש שניתן להוכיחו על ידי כתב או בעדים או בראיות אחרות, יחוייב גבר בפרנסת מי שהיתה ידועתו בציבור, ואולם ללא הסכם מפורש – לא יפסקו מזונות לזכות ידועה בציבור לאחר הפירוד בין בני הזוג. גם הסכם בעל פה ולא רק הסכם בכתב, אשר יוכח בראיות כלשהן, יכול להחיל חובת מזונות על גבר כלפי בת זוגו לשעבר, אולם הסכם כזה יש צורך לבסס, ועל האשה לשכנע את בית המשפט כי הגבר התחייב לפרנס אותה לכל ימי חייה או לתקופה מסויימת לאחר הפירוד בפועל. בלא שתביעה למזונות תסתמך על עילה חוזית ותוכח בראיות (כתב או עדים) לא תוכר זכותה של ידועה בציבור לשעבר, למזונות מן הגבר עמו חיה ועמו ניהלה משק בית משותף. לעומת זאת ידועה בציבור זכאית למזונות מעזבונו של גבר שנפטר שהיה בן זוגה עד למותו וכן זכאית היא לפיצויי נזיקין אם נפטר בנסיבות המזכות בפיצויים (תאונת דרכים, תאונת עבודה, פטירה במהלך שירות צבאי או מילואים) במידה והיא תחשב ותוכר כתלויה בו על פי פקודת הנזיקין. ידועה בציבור עשויה גם לרשת חלק מעזבונו של בן זוגה המנוח, במידה ולא היתה נשואה לאחר בעת פטירתו, ובמידה והמנוח לא הותיר אחריו צוואה המורה כיצד לחלק את רכושו, זאת על פי סעיף 55 לחוק הירושה הדן ב”מעין צוואה”. במספר פסקי דין הועלתה האפשרות לפסוק פיצויים לאשה שהיתה ידועה בציבור ואשר סולקה באופן פתאומי מהבית או ננטשה ללא התראה על ידי בן זוגה. שאלת הפיצויים לא הוכרעה עד כה על ידי הפסיקה (למעט במקרה אחד או שניים), ונקבע כי ניתן לשקול פיצוי מוגבל בזמן לתקופת מה שיינתן לאשה כאשר הפירוד היה פתאומי ונגרמו לה נזקים כספיים עקב הפירוד. רק במקרים חריגים ונדירים מבחינת המסכת העובדתית שלהם ייפסק כזה פיצוי. ידועה בציבור יכולה לבסס את זכותה למזונות על סמך הסכם. כמו כן ניתן לבסס תביעת מזונות של ידועה בציבור על סמך סיום חד צדדי של הקשר הכרוך בפינויה מדירת המגורים. ארוע כזה יכול להוות עילה לתביעת פיצויים על הנזקים שנגרמו כתוצאה מהפרת תניה חוזית משתמעת לפיה יש לאפשר תקופת זמן סבירה להליכי פירוד בין בני זוג. מצבה של אשה נשואה, אם כן, טוב לעומתה של ידועה בציבור. בעל חייב במזונות אשתו (מלבד במקרים הקבועים בפסיקה הנסמכת על הדין העברי) עד לגט ולא רק עד לפירוד, וחובתו לזון אותה נובעת מהדין האישי החל על יהודים

Comments are closed.