מזונות אשה וילדיה הקטינים

חיובו של האב במזונות ילדיו

החובה העיקרית של אב היא לכלכל את ילדיו. לא ניתן לכפות על אב לפגוש את ילדיו, לגלות להם חיבה, לחנך אותם או לאהוב אותם – רק לפרנסם.
על פי הדין אב חייב במזונות ילדיו הקטינים, שהינם מתחת לגין8 יש צורך לדאוג לקורת הגג של שלושה ילדים.
לאחרונה התפרסם פסק דין של סגן הנשיא כב’ השופט פורת בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, הקובע כי גם כאשר האם רכשה דירה ונטלה על עצמה משכנתא יש לחייב את האב בהשתתפות במדורם של הילדים.
סלע המחלוקת בין הצדדים היה האם ניתן לחייב אב במדור של בנו כאשר האם אינה שוכרת דירה אלא רכשה דירה ומחזירה הלוואת משכנתא. השופט פורת קבע כי גם במקרה זה ניתן לחייב במדור מאחר ומדור הוא חלק מהמזונות שעל האב לשלם לבנו ומאחר והחזר המשכנתא על דירה שנרכשה היא הדרך להבטיח את מדור הילד, יש התחשב במרכיב זה בפסיקת המזונות ויש לחייב את האב בחלקו של הילד בהוצאות המדור. האב חוייב ב – 900 ₪ נוספים מלבד המזונות.

ניתן לפתוח פסק דין.

פסק דין למזונות (אי הסכמה בהסכם גירושין בדבר גובה המזונות) לעולם אינם סופיים, וניתן תמיד לפתוח את הנושא ולדון בכך מחדש.
כאשר הורים הסכימו ביניהם – בלא שהיתה כל תביעה ביניהם – על סכם מזונות כלשהו, ניתן להגיש תביעה בשם הקטינים לקביעת מזונותיהם בבית המשפט אף ללא שינוי נסיבות כלשהו, שכן ההסכם נעששה בין ההורים והקטינים לא היו צד לו.
לעיתים אשר החפצה בגט מהיר מסכימה לסכום מזונות נמוך בהסכם הגירושין, ולאחר שקיבלה את הגט המיוחל היא פונה בתביעת מזונות בשם הבן.
עקרון טובת הילד הועדף על פני עקרון קיומם של הסכמים וכך נקבע כי אף אם האם התחייבה בהסכם לסכום מסויים, יכול הילד לעתור לבית המשפט לקביעת סכום גבוה יותר.
פסק דין שניתן על ידי בית המשפט שקבע סכום מסויים למזונות אינו סופי לעולם, וניתן – אם ארע שינוי נסיבות מהותי – לבקש לדון בכך מחדש.
שינוי נסיבות מהותי הוא מקרה שבו אחד מבני הזוג נישא מחדש ונולד ילד או ילדים נוספים, פיטורין מעבודה, התעשרות פתאומית ועוד.

חיוב במזונות לבני משפחה ואחרים

על פי הדין האישי החל על יהודים (המשפט העברי) חובתו של אדם לזון את “שאר בני משפחתו” מבוססת על דיני הצדקה וחיוב זה הינו חיוב משפטי הניתן לאכיפה. קיימים בדין העברי כללי בדבר דין קדימה לקרובים, והעקרון הוא “כל הקודם בקרבה קודם לצדקה”. סדר הקדימה בין הקרובים על פי הדין העברי הוא כדלקמן:
אביו ואמו
בניו הבגירים
אחיו מאביו
שאר קרובי משפחה
כך ניתן לחייב סב וסבתא במזונות נכדיהם אם ידם של הורי הילדים אינה משגת לספק את צרכיהם והם אינם מסוגלים לעבוד ולפרנס את בניהם, וכן ניתן לחייב בנים בגירים לפרנס את הוריהם הקשישים חסרי היכולת שאין להם הכנסה מספקת לצרכיהם ואין להם גם את היכולת להתפרנס.
כמו כן ניתן לחייב הורה לכלכל את ילדו הבגיר אם הלה נכה או מוגבל שכלית וקצבת הביטוח הלאומי שהוא מקבל אינה מספקת את צרכיו הבסיסיים.
החיוב במזונות לבני משפחה אחרים המעוגן בחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי”ט – 1959, ובהתקיים תנאים מקדמיים שהחוק מציב – ניתן לחייב אדם לשלם מזונות לקרובי משפחתו כמו: נכדיו, בניו הבגירים, הורו וכיוצ”ב. מטרת החוק נועדה להפנות את הנזקק לבני משפחתו במקום הפניה לשירותי הסעד תוך הכבדה על קופת הציבור.
פסק דין מעניין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה על ידי כב’ השופט יהושוע גייפמן פסק דין המחייב בנים לשלם לאמם הקשישה מזונות זמניים בסכום של כ – 3,900 ₪ לחודש.

Comments are closed.