מרוץ סמכויות

במדינת ישראל קיימות שתי מערכות של בתי משפט שלהן הסמכות לדון בעניינים הכרוכים בגירושין (מזונות, חלוקת רכוש, אחזקת ילדים וכו’) בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים. מצב זה יצר תופעה המכונה “מרוץ הסמכויות”. מי שפונה לערכאה הנוחה לו קובע את “סדר היום” של הסכסוך, את אופיו, ויש להניח כי התוצאה שתתקבל תהיה לשביעות רצונו.
הדעה הרווחת היא כי לגבר עדיף להתדיין בבית הדין הרבני ואילו הערכאה העדיפה לאשה היא בית המשפט לענייני משפחה. לא תמיד דעה זו נכונה. ישנם מקרים מסויימים בהם לאשה עדיף שהדיון בעניינה ייערך בית הדין הרבני דווקא (ראה לעיל בפרק על פירוק השיתוף שם יש מידע והסבר על מהו מדור ספציפי)
במקרים רבים מנסה גבר העומד בפני הליך הגירושין להזדרז ולהגיש את תביעתו לבית הדין הרבני ומבקש הוא לכרוך בתביעה את נושא הגירושין, מזונות האשה, מזונות הילדים, ומשמורתם. את נושא הדירה יעדיף בדרך כלל הגבר להשאיר לדיון בבית המשפט לענייני משפחה, כדי להפעיל לחץ על אשתו באמצעות הסיכון בפניו היא עומדת, שדירת המגורים עומדת להימכר לאלתר. אשה תעדיף לתבוע את מזונותיה ואת מזונות הילדים בבית המשפט לענייני משפחה, מאחר ובית המשפט פוסק – ברוב המקרים – מזונות גבוהים יותר, ומצמיד אותם למדד, בעוד שבית הדין הרבני פוסק ברוב המקרים – מזונות נמוכים יותר הצמודים לתוספת היוקר בלבד.
אשה גם תעדיף כי נושא הרכוש ידון בבית המשפט לענייני משפחה, שכן בית המשפט יעניק לה – ברוב המקרים – מחצית מכל רכוש בין אם הוא רשום על שמה ובין אם לאו, ואילו גורל הרכוש בבית הדין הרבני יוכרע בהרבה מקרים לפי צורת הרישום אף בלא כל קשר למאמץ המשותף ולתרומת האשה בניהול משק הבית ובגידול הילדים.
השוני בין הפסיקה שבין בתי הדין לבתי המשפט גורם לתופעה של “מרוץ סמכויות” וכל הקודם – זוכה. יש גם משמעות פסיכולוגית לשאלה מי עשה את הצעד הראשון בלא כל קשר למצב המשפטי. מי שעשה את הצעד הראשון מרגיש כי ידו על העליונה והוא בא עם בטחון רב למשא ומתן וכך משיג יתרון מסויים גם אם אין לכך בסיס משפטי מוצדק.
לא בכל מקרה שבו גבר הקדים וכרך בבית הדין הרבני את הנושאים הקשורים בגירושין הדבר פועל לרעת האשה, שכן על הגבר להוכיח ולעמוד בשלושה תנאים כדלקמן: א. כנות תביעת הגירושין ב. כריכה כדין ג. כנות הכריכה היה והגבר לא יצליח להוכיח את שלושת התנאים המצטברים – יערך הדיון בבית המשפט לענייני משפחה למרות שהגבר הקדים את האשה ולמרות שהגיש את התביעות לפניה. קיימים מקרים בהם למרות הגשת התביעות על ידי הגבר לבית הדין הרבני – תהיה הסמכות נתונה לבית המשפט למשפחה. כל מקרה לגופו ולפי נסיבותיו המיוחדות. בכל מקרה בו יש ספק האם להגיש תביעה כדי “לתפוס את הסמכות” או לא להגיש כדי שלא להסלים את המצב – מומלץ להגיש תביעה על מנת לוודא שהערכאה הרצויה לאותו לקוח תדון בנושא, ומיד לאחר הגשת התביעות – להציע לבן הזוג לפנות לגישור.

Comments are closed.