תט”ר

הכרה

כדי להביא להכרת פגיעה בריאותית כנובעת משירות על החייל, שוטר או סוהר להגיש תביעה לקצין התגמולים. כדי שהנזק הבריאותי יוכר כנובע מהשירות עליו להוכיח כי הפגיעה ארעה תוך כדי שירותו ועקב שירותו.

הגם שהוכחת החלק הראשון קלה, כי כל שעל החייל להוכיח כי תלונתו הראשונה על הנזק הבריאותי הגיע תוך כדי שירותו, אלמנט זה אינו מספק ויש להוכיח כי הנזק הבריאותי ארע עקב השירות ותנאיו.

ההכרה יכולה להביא לזכויות כספיות ואחרות.

 

תט”ר

נכה צהל שהוכר ככזה ואינו מסוגל לעבוד בגלל טיפול רפואי שהוא מקבל בגין פגיעתו שהוכרה זכאי לתשלום תט”ר – תגמול טיפול רפואי.

לצורך זה עליו להגיש תביעה ואליה לצרף אישור אי כושר וכן הטיפול הרפואי שהוא מקבל לקצין

תגמולי הנכים.  שם יוחלט האם לראות בו כמי שנמצא בטיפול רפואי עקב פגיעתו שהוכרה ומצבו אינו מאפשר לו עבודה ועל כן הוא זכאי לתט”ר.

במקרים שבהם אין אבדן כושר עבודה מלא אלא חלקי ניתן לקבל תט”ר חלקי. מדובר באותם מקרים שבהם מסוגל הנכה לעבודה של 3-4 שעות ביום ואז ניתן לקבל תשלומי תט”ר יחסיים.

גובה תשלומי התט”ר מותנה במעמדו של הנפגע. אם מדובר בשכיר או בעצמאי יחושב התגמול על פי שכרו עד לתקרת הביטוח הלאומי.

אם מדובר בלא עובד – יחושב התגמול על פי תקנה 14א.(א)1 לתקנות הנכים. יש לשים לב כי אם הנכה זכאי לדמי אבטלה – הוא אינו זכאי לתט”ר בתקופת האבטלה.

אם מדובר בשכיר –  אינו זכאי לתט”ר אם קיבל פיצוי על אי כושרו לעבוד ממקום עבודתו.

אם מדובר בעצמאי – עליו להוכיח כי בתקופת אי כושרו לעבוד לא הפיק מעסקו מעל ל 1/30 מהכנסתו הרגילה.

קיימת אפשרות לקבל תט”ר גם בתקופה שבה משולמת לנכה גמלת נכות עקב האירוע המזכה.

Comments are closed.