שיהוי באבחון ובטיפול בדלקת קרנית

מרשתנו, צעירה תושבת באר שבע, הגיעה אל רופאת המשפחה בקופת החולים והתלוננה על דלקת בעיניים ובמיוחד כאבים בעין ימין וגוש שמכסה את האישון. רופאת המשפחה חשבה שמדובר בדלקת לחמית ונתנה טיפול אנטיביוטי וכן טפול בסטרואידים אך לא רשמה זאת בתיק הרפואי. למחרת, המצב החריף והיא פנתה לביה”ח סורוקה ואז הסתבר כי היא סובלת מדלקת בקרנית (ולא דלקת לחמית). עם קבלתה לביה”ח, הטיפול בסטרואידים הופסק מיידית והיא קיבלה טיפול המותאם לדלקת קרנית ואולם היה זה מאוחר מדי מכיוון שהנזק שנגרם לקרנית כבר היה בלתי הפיך והקרנית נותרה עכורה. מאז התובעת סובלת מירידה בחדות הראיה שהוערכה ב- 15% נכות ע”י  מומחה עיניים בכיר.

המומחה קבע בחוות דעתו, שצורפה לכתב התביעה, כי הכאבים עליהם התלוננה התובעת בפני רופאת המשפחה נבעו מדלקת קרנית אשר  הינה בתחום מומחיותו של רופא עיניים ולא בתחום מומחיותו של רופא משפחה.  האבחנה והטיפול של רופאת המשפחה היו שגויים. רופאת המשפחה היתה אמורה לדעת שהאבחנה שלה- דלקת לחמית- אינה הגיונית כיוון שבדלקת לחמית לא אמורים להופיע כאבים. עוד קבע המומחה כי הטיפול בסטרואידים (שלא תועד ברשומה) אינו מתאים במצב של דלקת קרנית ממנה סבלה התובעת, טפול כזה מסוגל בתוך יום אחד להעמיק את הכיב בקרנית כפי שקרה בענייננו למרבה הצער.

תביעת רשלנות רפואית כנגד רופאת המשפחה הוגשה לביהמ”ש השלום בפ”ת (ת.א. 09 – 12 – 4917).

ראוי לציין כי הפסיקה קובעת כי רופא חייב להיות מודע למגבלות ידיעותיו ולהפנות במקרים הדורשים מומחיות אל מומחה בתחום המתאים על מנת שיקבל ההחלטות הנכונות והמקצועיות כפי שמתבקש (ראה למשל ת.א. 823/92 מחוזי בחיפה). בענייננו, רופאת המשפחה לקחה על עצמה אחריות למקרה שחייב הפניה למומחה בתחום העיניים, ברשלנותה זו גרמה רופאת המשפחה נזק לצמיתות לחולה.

גם בענין הרישומים ראוי לציין כי רופא שאינו עורך רשומה שמשקפת את הארועים האמיתיים שהתרחשו בפועל חוטא לתפקידו, ואף עשוי להזיק לחולה שהרי הרשומה הרפואית היא כלי שמשרת את הרופאים בתקשורת בינהם והעלמת פרט חשוב מהרשומה עשוי לפגוע ברצף הטיפולי בחולה. במקרה הנדון, למרות החסר ברשומה, נוכל להוכיח בביהמ”ש כי ניתן טיפול (שגוי) בסטרואידים באמצעות עדותה של התובעת ובאמצעות הרשומה מביה”ח סורוקה שתומכת בעדות התובעת בענין זה.

Comments are closed.