שיהוי באבחון ובטיפול בוסקוליטיס מוחית

מרשתנו, מורה במקצועה, תושבת באר שבע, החלה במפתיע לסבול מכאבי ראש, חולשה, סחרחורות וחוסר יציבות. היא פנתה לרופאת קופ”ח 7 פעמים בתוך שבועיים אך קיבלה טפול סימפטומטי בלבד. עקב הדרדרות במצבה היא פנתה לביה”ח ואושפזה במחלקה פנימית, שם חשדו שהיא סובלת מדלקת בדרכי השתן וטיפלו בה באנטיביוטיקה ושילחו אותה לביתה. במהלך כל האשפוז לא זומן נוירולוג לבודקה. כעבור כמה ימים היא החלה לסבול מקשיים בדיבור ובעלה הבהיל אותה לחדר מיון, שם בהוראת נוירולוג בוצע CT ללא חומר ניגוד שפורש כמצביע על “אוטמים ישנים”. במקום להעמיק את הבירור, שוחררה האישה לביתה מבלי שהנוירולוג טרח לעיין בצילום. כעבור 4 ימים הופיעו סימנים נוירולוגים נוספים: חולשה וגרירה של רגל שמאל, אובדן חוש ההתמצאות במקום בזמן ובסיטואציה, ולקויים קוגנטיבים חמורים. במצבה זה אושפזה מרשתנו במחלקה הנוירולוגית, שם בוצע CT הפעם עם חומר ניגוד ועלה חשד לאי סדירות דפנות כלי הדם במוח. הומלץ להעמיק את הבירור על ידי בדיקת MRI או אנגיו אך הבדיקות שהומלצו לא בוצעו ומרשתנו הועברה לשיקום בבית לוינשטיין. אחרי מספר  ימים נואש בעלה מהטפול הרפואי לו זכתה אשתו והסיע אותה באמבולנס להתייעצות פרטית עם נוירולוג  בהדסה, הנוירולוג הוביל לאשפוזה של מרשתנו בביה”ח הדסה שם התקבלה האבחנה הנכונה: וסקוליטיס מוחית. מומחה בכיר בנוירולוגיה קבע בחוות דעתו (שצורפה לכתב התביעה) כי חל עיכוב קריטי באבחנה ובטיפול שחרץ את גורלה של מרשתנו לחיי סבל ואילו הייתה מטופלת בסטרואידים מוקדם יותר מצבה היה נמנע. כיום היא סובלת משיתוק 4 גפיים, חוסר שליטה על הסוגרים, ופגיעה קוגנטיבית קשה. היא מטופלת במסירות בביתה על ידי בעלה ועל ידי עובדת זרה. משרדנו הגיש תביעת רשלנות רפואית כנגד הגורמים שטיפלו במרשתנו בקהילה ובאשפוזיה בטרם קבלת האבחנה (ת.א. 10- 11- 21213 מחוזי ירושלים).  

Comments are closed.